מהי אירידיולוגיה?

אירידיולוגיה הינה שיטת אבחון בת 150 שנה, השייכת לאסכולות הרפואה האלטרנטיבית המערבית.

באירידיולוגיה ניתן לאבחן את מצבו הבריאותי של האדם ונטיותיו הגנטיות באמצעות התבוננות בצבעים, בתבניות ומאפיינים שונים הבאים לידי ביטוי בקשתית העין, ומכאן מקור המונח מאנגלית Iridology בהלחם המילה היוונית Logus שמשמעותה, חכמה, הגיון, תורה והמילה האנגלית קשתית Iris.

מקורות השיטה

למרות שלשיטה עצמה מקורות קדומים ברפואת העמים המסורתית, אשר איתותים לה ניתן למצוא כבר משחר ההיסטוריה בביטויים שגורים כגון: “העיניים חלונות לנשמה”, “ראי לגוף ולנפש” לצד עדות מתועדת על אבחון מחלות דרך גלגל העין ואף את מין היילוד בקרב הנשים ההרות במספר רפואות קדומות, ביהדות לדוגמא בספר ויקרא, כא, כ, מתוארים כתמים מסוימים באישון או בלובן העין (“דַק אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינו”ֹ) כעילה לפסילת אדם ככהן.

שיטת אבחון זו, זכתה לעדנה מחודשת עת התגלתה מחדש, באופן מקרי לחלוטין, על ידי רופא הונגרי בן המאה ה-19 בשם איגנץ פון פצ’יי(Ignatz von Péczely) , כשערך תצפית על ינשוף שרגלו נשברה וגילה באופן מובחן, כי ביטויי החלמתו ומצבו הפיזי, מראים את אותותיהם בקרנית עינו, בצורת כתם עדין אשר שינה את צבעו עד שנעלם.
תהייתו של הרופא הסקרן, האם תופעה זו מתרחשת באופן פחות מובהק גם אצל בני האדם שעיניהם אינם כה גדולות ובולטות כעיניו של הינשוף ציד הלילה, החל הרופא לערוך ניסויים קליניים ואבחנות רוחביות מקיפות בחיות ובבני אדם והחל לשרטט בהדרגה את ביטויי הגוף, כפי שבאים לידי ביטוי בקשתית העין.

כיצד מאבחנים על ידי אירידיולוגיה?

האירידיולוגיה הינה כלי אבחוני רב עוצמה, העוקב אחר שינויי הסימנים בקשתית העין באופן המעניק בידיו של המטפל לזהות הטבה או החמרה ולהתאים ביעילות על ידי אבחנותיו המדויקות, את שיטות הטיפול, האירידיולוגיה איננה שיטת טיפול לכשעצמה.

ישנן שתי שיטות עיקריות בהן עושה האירידיולוג שימוש על מנת לסווג את מצב המטופל, האחת על פי קבוצות אפיון קבועות המכונות קונסטיטוציות, בהן נעשה שיוך לביטויים שבקשתית העין לקונסטיטוציה קבועה, אשר יש בה ללמד על היתכנותה הגנטית של רגישות או אפשרות למחלה בשלביה המוקדמים.

השיטה השנייה, עושה שימוש בחלוקת אזורים בקשתית העין כביטויי לאזורים בגוף, על פי מיפוי הקשתית, במטרה לזהות האם קיימות רגישויות אשר עלולות להתפתח לכדי מחלה עתידית או לחילופין לזהות שרידי טראומה גופנית, נפשית שהגוף או / ו הנפש עדיין לא השתחררו מממנה.